מה הקשר בין חווית הילדות להרגלי האכילה שלכם?

על אכילה ורגשות — קשרים עמוקים, נסתרים ומורכבים

מה הקשר בין חווית הילדות שלנו להרגלי האכילה שאנחנו מפתחים כבוגרים?

איך משפיעים הזכרונות הראשונים שלנו על האופן שבו נאכל, על הקשר שלנו עם אוכל, עם הגוף שלנו 

ועל המשקל שלנו כבוגרים?

 

הכול מתחיל בהתחלה.

כתינוקות הקשר הראשוני עם אימא ועם העולם הוא דרך אוכל. בהנקה

או בבקבוק, כך או כך הקרבה הראשונית שנוצרת היא באמצעות

האכלה.

כבר בימים הראשונים תינוקות לומדים לקשר בין אוכל לקרבה ולחום.

התינוק שוכב לבד במיטה, הוא מרגיש שמשהו מאוד לא נעים לו, והוא

מתחיל לבכות. ניגשים אליו, מחבקים אותו, שומרים עליו ו… נותנים

לו לאכול.

כשתינוק מבוהל או מפוחד, אחרי חיסון או חוויה כואבת, מאכילים

אותו. הוא לומד לקשר בין הרגעת פחד ובהלה ובין אוכל. בין התמודדות

עם כאב ובין אוכל. פעמים רבות כשתינוק בוכה והוריו אינם יודעים

מדוע, הם מניחים שהוא רעב ונותנים לו לאכול. כך, פעם אחר פעם,

לומד התינוק שהמענה לכל הקשיים שלו מצוי ב… אוכל. מהר מאוד

התינוק לומד את המשוואה: אוכל = ביטחון והגנה, חום ואהבה.

הקשר בין אוכל–נחמה–ביטחון נחקק עמוק-עמוק בבסיס הקיום שלנו.

כשאנחנו, שהיינו פעם התינוק הזה, גדלנו, הקשר עם אוכל רק העמיק

והתעצם. כשהיינו ילדים טובים, פינקו אותנו, נתנו לנו אוכל מתוק,

ממתקים, שוקולד, עוגות. למדנו לקשר בין פינוק, הנאה, התנהגות

טובה והנאה מאוכל. כך גם נחקק הקשר בין תגמול ו״מגיע לי״ ואכילה.

כשההורים שלנו רצו לפצות אותנו על תקופה קשה או התמודדות

לא נעימה, הם נתנו לנו משהו טעים. כך גם נוצר הקשר בין פיצוי

והתמודדות עם קושי ואכילה.

שימו לב שבמקרים הללו לא רק שהילד מקשר אוכל לתחושות נעימות

ומרגיעות, הוא מקשר גם סוג מסוים של אוכל לתחושות אלו, הרי סביר

להניח שלרוב הילדים לא מציעים ברוקולי או תפוח כפינוק. לא סתם

אוכל מסוג מסוים נקרא אוכל ניחומים – comfort food.

הבעיה היא

שהאוכל הזה הוא מהסוג המזין פחות, משופע בסוכר, עשיר בשומן

ומלא מלח.

במרבית המשפחות הזמן היחיד שכולם מבלים יחד ונמצאים יחד הוא

בזמן הארוחות. כך למדנו לקשר בין משפחתיות וקרבה לאוכל.

אנחנו מקשרים אין-ספור סיטואציות, חיוביות או שליליות, עם אוכל.

האם באמת מפתיע כל כך שאנחנו פונים לאכול כדי לסייע לנו

בהתמודדות?

 

אז מה עושים?

קודם כל מבינים.

נכון שאת הילדות שלנו כבר לא נוכל לשנות, אבל את היחס שלנו וההבנה של מורכבות ההרגלים שפיתחנו שם, בהחלט אפשר.

כשאנחנו מעלים לרמה המודעת את הדפוסים הלא מודעים שלנו – מתחיל שינוי.

הזכרו מה היו ההרגלים בילדות שלכם סביב אוכל ואכילה.

אילו אמונות ורגשות קישרתם לאוכל, למשקל ולגוף?

נסו לחפש את הקשר והחיבור בין חווית הילדות לבין ההרגלים שלכם היום.

קבלו החלטה להתחיל ליצור שם שינוי, ולעשות בחירה מודעת.

 

יחד עם זאת, כשההרגלים מוטבעים היטב, והקשרים הרגשיים שלנו לאוכל חזקים,

לא פשוט לשנות בצורה מודעת את הקשרים הללו וההרגלים הנובעים מהם – 

גם כשאנחנו מבינים אותם.

זו הסיבה שמרבית הדיאטות, גם אלו המדברות על הצד הרגשי – לא מצליחות לאורך זמן.

 

כדי לעשות שינוי אמיתי לטווח הארוך, יש להשתמש בכלים, שיוצרים שינוי ישירות במקור 

ובמקום שבו מאוחסנים ההרגלים הללו – בתת המודע, במערכת הרגשית ובגוף שלנו.

תכנית הנחיה להרזיה בנויה בדיוק כדי לייצר את השינוי הזה.

בתכנית כלים מובנים וטכניקות מוכחות לשינוי ההרגלים, הרגשות, האמונות בתת המודע שלנו.